יתרו

📜 סיפור הפרשה

יתרו, חותנו של משה רבנו, שמע על כל הניסים הגדולים שעשה ה' לעם ישראל, כשהוציא אותם ממצרים וקרע להם את ים סוף. יתרו החליט לבוא אל המדבר, והביא איתו את צפורה אשת משה ואת שני בניו, גרשום ואליעזר. משה יצא לקראת חותנו בשמחה גדולה, השתחווה לו ונישק אותו, וסיפר לו את כל מה שעשה ה' למען ישראל.

יתרו ראה שמשה יושב מהבוקר עד הערב ושופט את העם לבדו, וכל אחד ואחד מחכה בתור ארוך. יתרו נתן למשה עצה חכמה: לבחור אנשים ישרים ויראי שמים, ולמנות אותם לשרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. כך רק העניינים הקשים ביותר יגיעו למשה, וכל שאר העם יקבל מענה מהיר. משה שמע בקול חותנו ועשה כדבריו.

עם ישראל הגיע במדבר סיני, בחודש השלישי לצאתם ממצרים, וחנה מול ההר. ה' אמר למשה להעביר לעם הודעה חשובה, ובה הפסוק המפורסם: 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'. העם ענה פה אחד: 'כל אשר דיבר ה' נעשה'. משה ציווה על העם להתקדש שלושה ימים ולא לגעת בהר, כהכנה למעמד הגדול שעומד לבוא.

ביום השלישי היו רעמים וברקים, ענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד, וכל העם שבמחנה רעד. הר סיני עשן כולו, כי ה' ירד עליו באש, וההר רעד מאוד. ה' קרא למשה לראש ההר, ומשה עלה אליו.

אז השמיע ה' לעם ישראל את עשרת הדיברות: אנוכי ה' אלוקיך, לא יהיה לך אלוהים אחרים, לא תישא את שם ה' לשווא, זכור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אמך, לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, ולא תחמוד. זה היה הרגע הגדול של מתן תורה במעמד הר סיני.