בהעלותך

📜 סיפור הפרשה

פרשת השבוע שלנו נקראת בהעלותך, שמשמעו "כשתדליק". ה' אמר לאהרן הכהן להדליק בכל יום את שבעת נרות המנורה הזהב שבמשכן, כדי שהאור יאיר קדימה ויאיר את המקום מולו.

הלויים, השבט המיוחד אשר נבחר לשרת במשכן, טוהרו והוקדשו לעבודתם הקדושה. אחר כך נתן ה' מתנה נפלאה שנקראת פסח שני, חודש אחרי כן, למי שלא הצליח להביא את קרבן הפסח בזמן מפני שהיה טמא או רחוק. ה' הראה שהוא תמיד רוצה לתת לאדם הזדמנות נוספת לקיים מצווה.

ענן ה' שרה מעל המשכן והוביל את כל מחנה בני ישראל במדבר. כשהענן התרומם מעל המשכן, העם נסע בדרכם, וכשהוא נח הם חנו ונשארו במקומם. נעשו שתי חצוצרות כסף כדי לקבץ את העם ולהודיע מתי לנסוע.

למרבה צער, חלק מהעם התלוננו ורצו לבשר, ונזכרו בגעגוע את המאכלים שאכלו במצרים. משה חש שהמשא של הנהגת כל העם לבדו כבד עליו מאוד, וה' אמר לו לבחור שבעים זקנים שיעזרו לו. ה' השרה מעל משה על הזקנים, ושניים מהם, אלדד ומידד, התנבאו במחנה.

בסוף הפרשה מספרת התורה שמרים ואהרן דיברו על משה באופן שלא היה נכון, ומרים נצטרעה בצרעת. כל המחנה חיכתה לה שבעה ימים מתוך אהבה וכבוד לפני שהמשיכו לנסוע. התורה מעידה על משה שהיה ענו מאוד, יותר מכל אדם על פני האדמה, לקח יקר לכולנו.