שלח

📜 סיפור הפרשה

משה רבנו שולח שנים עשר מרגלים, נשיא אחד מכל שבט, לתור את ארץ כנען לפני כניסת בני ישראל אליה. בין המרגלים היו יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שהיו שונים מכל השאר.

המרגלים הלכו בארץ במשך ארבעים יום. הם ראו שהארץ טובה מאוד, וחזרו עם אשכול ענבים גדול, רימונים ותאנים, כדי להראות לעם כמה הארץ פורייה וטובה.

אך עשרה מהמרגלים פחדו מהעמים החזקים שגרו בארץ, והביאו דיווח רע שהפחיד את כל העם. רק יהושע וכלב עמדו באמונתם ואמרו בבטחון שה' יעזור לעם לכבוש את הארץ, וכי הארץ טובה מאוד מאוד.

בני ישראל בכו כל אותו הלילה ולא האמינו בה'. בעקבות זאת נגזר על הדור ההוא לנדוד במדבר ארבעים שנה, שנה כנגד כל יום מארבעים ימי התיור, עד שכל אותו הדור יסתלק ורק ילדיהם ייכנסו לארץ.

בהמשך הפרשה מופיעות מצוות חשובות: מצוות הפרשת חלה מן העיסה, סיפור האיש שקושש עצים בשבת, ובסוף הפרשה מופיעה מצוות ציצית עם הפסוק הידוע וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה'.