ויקהל

📜 סיפור הפרשה

משה רבנו אסף (הקהיל) את כל בני ישראל יחד ולימד אותם קודם כל את מצוות השבת: שישה ימים עובדים, וביום השביעי שובתים ואסור להדליק אש. השבת היא יום קדוש ומיוחד לכל המשפחה.

אחר כך משה ביקש מכל העם לתרום חומרים לבניית המשכן, מקום המשכן לשכינה במדבר. כל מי שליבו נדב אותו יכול היה להביא זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן, תולעת שני, עצי שיטים, שמן ובשמים ואבנים יקרות.

העם התנדב בשמחה כל כך גדולה, עד שהביאו יותר חומרים ממה שבאמת היה צריך למשכן! משה נאלץ לצוות על העם להפסיק להביא עוד, כי כבר היה 'דים לכל המלאכה... והותר'. זהו רגע נדיר ומיוחד בתורה.

ה' בחר בבצלאל בן אורי משבט יהודה ובאהליאב בן אחיסמך משבט דן להיות ראשי האומנים. הוא מילא אותם ברוח אלוקים, בחכמה ובתבונה ובדעת, כדי שידעו לבנות את כל כלי המשכן במיומנות מיוחדת.

האומנים החכמים בנו את יריעות המשכן, הקרשים, הארון, השולחן, המנורה, מזבח הזהב, מזבח הנחושת וגם את הכיור, שנעשה מהמראות של הנשים הצדקניות שתרמו אותן בשמחה.