וירא

📜 סיפור הפרשה

בפרשת וירא, שלושה ימים בלבד אחרי שאברהם מל בגיל תשעים ותשע, ה' מתגלה אליו. בעוד אברהם נח באוהלו, הוא ראה שלושה אנשים מתקרבים, ואף שכאב מאוד, רץ לקראתם בשמחה. כך למדים אנו את מצות הכנסת אורחים. אברהם מיהר להכין סעודה, ושרה אפתה עוגות טריות, כדי לעשות חסד עם האורחים.

אחד האורחים, שהיו למעשה מלאכים ששלח ה', בישר לאברהם שלשרה יהיה בן בתוך שנה. שרה, ששמעה מפתח האוהל, צחקה בלבה מפני שהיא ואברהם היו זקנים מאוד. ה' שאל את אברהם מדוע צחקה שרה, ומזה למדים שנים שאין דבר פלא מה'.

אברהם שמע שה' עומד להעניש את ערי סדום ועמורה הרשעות. הוא עמד והתפלל לפני ה' שיציל את הערים אם יימצאו בהן אפילו מעט אנשים צדיקים, ובכך גילה את אהבתו לכל בריות הבריות. שני מלאכים הלכו לסדום והצילו את לוט, אחיינו של אברהם, ואת משפחתו, והזהירו אותם לברוח בלי להביט לאחור.

כפי שהבטיח ה', שרה ילדה בן, וקראו לו יצחק, על שם הצחוק שבו צחקה שרה כששמעה שה' עשה לה נס. אברהם ערך משתה גדולה ביום היגמל יצחק. בהמשך, הגר ובנה ישמעאל נשלחו מהבית, אך ה' שמע את בכי הנער והראה להגר באר מים להצילו, והבטיח שגם ישמעאל יהיה לעם גדול.

הפרשה מסתיימת בסיפור עקדת יצחק, מהסיפורים החשובים ביותר בתורה. ה' בחן את אברהם וביקש ממנו להעלות את יצחק לעולה על ההר. אברהם, מוכן לעשות רצון ה', ענה "הנני". ברגע האחרון, מלאך קרא אליו מהשמים ועצר בעדו, ואברהם הקריב איל במקום יצחק. ה' שיבח את אמונתו השלמה של אברהם והבטיח שזרעו יהיה רב ככוכבי השמים.