חוקת

📜 סיפור הפרשה

פרשת חוקת פותחת במצווה מיוחדת שנקראת 'חוקת התורה', מצוות פרה אדומה. משה ואהרן מצווים לקחת פרה אדומה תמימה שמעולם לא עבדו בה, לשרוף אותה ולערבב את אפרה במים. מי האפר האלה מטהרים אדם שנטמא במגע עם מת. זהו 'חוק', מצווה שאנחנו שומרים גם בלי להבין את הטעם המלא שלה, פשוט כי ה' ציווה אותנו.

בני ישראל הגיעו למדבר צין, ושם מתה מרים הנביאה, אחותם של משה ואהרן. מיד אחרי מותה נעלמה הבאר המופלאה שליוותה את העם במדבר בזכותה, והעם נשאר בלי מים ונבהל מאוד.

העם התלונן על חוסר המים, וה' ציווה את משה לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. אבל משה, מרוב כעס וצער, הכה בסלע פעמיים במקום לדבר אליו. המים אמנם יצאו בשפע, אך ה' אמר למשה ולאהרן שבגלל זה לא יזכו להיכנס בעצמם לארץ ישראל.

אהרן הכהן הגדול נפטר על הר ההר, ובנו אלעזר קיבל את בגדי הכהונה ואת תפקידו במקומו. כל העם בכה עליו שלושים יום. בהמשך הדרך, כשהעם התלונן שוב על המן, ה' שלח נחשים מזיקים, ומשה עשה נחש נחושת על גבי נס. מי שהוכש והביט בנחש הנחושת התרפא.

בסוף הפרשה בני ישראל ניצחו במלחמה את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן, שני מלכים חזקים, וכבשו שטחים גדולים בעבר הירדן המזרחי, כהכנה להיכנס בקרוב לארץ ישראל.