ויגש

📜 סיפור הפרשה

פרשת ויגש פותחת ברגע מתוח מאוד. בנימין נתפס עם הגביע של יוסף, ויהודה ניגש אל יוסף, המשנה למלך מצרים שעדיין לא ידע שהוא אחיו, ומתחנן לפניו. יהודה מספר לו כמה אביהם יעקב אוהב את בנימין וכמה הוא יצטער אם בנימין לא יחזור, ומציע את עצמו כעבד במקומו.

יוסף לא יכול היה יותר להתאפק. הוא ציווה על כל המצרים לצאת מהחדר, ואז פרץ בבכי גדול ואמר לאחים את המילים המפורסמות: אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה. האחים נבהלו מאוד, אבל יוסף הרגיע אותם ואמר להם שהכל היה מתוכנן על ידי ה' כדי להציל משפחות רבות מהרעב.

יוסף ביקש מהאחים למהר ולחזור אל יעקב אביהם ולספר לו שהוא חי ושהוא שליט במצרים. הוא שלח עגלות מלאות מזון ומתנות, וביקש שיביאו את כל המשפחה למצרים כדי לגור בארץ גושן, כי עוד היו חמש שנות רעב לפנינו. כשיעקב שמע שיוסף עוד חי, ליבו התעורר ולבסוף הוא האמין.

יעקב עם כל בני ביתו, שבעים נפש, ירדו למצרים. ה' התגלה ליעקב בדרך והבטיח לו שילך איתו למצרים ויעלה אותו שוב. כשהגיעו למצרים, יוסף רץ לקראת אביו והם התחבקו ובכו זמן רב. יעקב אמר שעכשיו הוא יכול למות בשמחה אחרי שראה את פני בנו.

יוסף הושיב את משפחתו בארץ גושן, מקום טוב לרעות בו צאן. בזמן הרעב יוסף ניהל את מצרים בחוכמה, מכר תבואה לעם ובסוף קנה עבור פרעה את כל אדמות מצרים, חוץ מאדמות הכוהנים. כך הצליח יוסף להציל את מצרים ואת משפחתו מהרעב הגדול.