נח

📜 סיפור הפרשה

הרבה שנים אחרי אדם וחוה, העולם התמלא באנשים שעשו מעשים רעים. ה' ראה שבני האדם מתאכזרים זה לזה ועושים דברים לא טובים, וזה הכאיב לו מאוד. אבל היה איש אחד טוב בשם נח. התורה מספרת לנו שנח היה איש צדיק תמים היה בדורותיו, ואת האלוקים התהלך נח.

ה' אמר לנח שהוא הולך להביא מבול שיכסה את כל הארץ, כי העולם התמלא במעשים רעים. ה' ציווה על נח לבנות תיבה גדולה מעץ, באורך שלוש מאות אמה, ברוחב חמישים אמה, ובגובה שלושים אמה, עם גג, פתח, ושלוש קומות בפנים.

ה' אמר לנח להכניס לתיבה את אשתו, את שלושת בניו שם, חם ויפת, ואת נשותיהם, שמונה נפשות בסך הכל. נח הכניס גם שבעה זוגות מכל בהמה טהורה, וזוג אחד מכל בהמה שאינה טהורה, כדי שהחיים ימשיכו אחרי המבול. אז ירד הגשם, ולא פסק במשך ארבעים יום וארבעים לילה, עד שהמים כיסו אפילו את ההרים הגבוהים ביותר.

אחרי חודשים רבים, המים החלו לרדת, והתיבה נחה על הרי אררט. נח שלח עורב, ואחר כך יונה, כדי לבדוק אם היבשה כבר יבשה. בפעם הראשונה היונה לא מצאה מקום וחזרה. בפעם השנייה היא חזרה עם עלה זית טרי בפיה, ונח הבין שהמים יורדים. לבסוף אמר ה' לנח שהגיע הזמן לצאת מהתיבה עם משפחתו וכל בעלי החיים.

נח בנה מזבח והודה לה'. ה' הבטיח אז הבטחה, ברית, שלא ישחית עוד את כל העולם במבול, ושם קשת בענן כאות לברית הזאת. ה' גם נתן לנח ולמשפחתו שבעה חוקים חשובים לכל בני האדם, שבע מצוות בני נח. בהמשך הפרשה, כל אנשי העולם דיברו שפה אחת וניסו לבנות מגדל גדול בעיר בבל שיגיע עד השמים. ה' בלבל את שפתם כדי שלא יבינו עוד זה את זה, והם התפזרו על פני כל הארץ. הפרשה מסתיימת בלידתו של אברם, שיהפוך מאוחר יותר לאברהם אבינו.