מקץ

📜 סיפור הפרשה

פרשת מקץ נפתחת כעבור שנתיים ימים מאז ששר המשקים שכח את יוסף בבית הסוהר. לילה אחד חלם פרעה שני חלומות מוזרים. בחלום הראשון, שבע פרות רזות ורעות מראה אכלו שבע פרות שמנות ובריאות. בחלום השני, שבע שיבולים דקות בלעו שבע שיבולים בריאות ומלאות. אף אחד מחכמי מצרים וחרטומיה לא ידע לפתור את החלומות.

לפתע נזכר שר המשקים ביוסף, שפתר לו נכון את חלומו בבית הסוהר. יוסף הובא בחיפזון לפני פרעה, והסביר ששני החלומות אומרים דבר אחד: שבע שנים של שובע גדול יבואו על מצרים, ואחריהן שבע שנות רעב קשות. יוסף יעץ לפרעה למנות איש חכם שיאגור אוכל בשנות השובע כדי להתכונן לשנים הקשות שיבואו.

פרעה התרשם כל כך עד שמינה את יוסף עצמו למשנה למלך על כל מצרים, השני לפרעה בלבד. יוסף היה אז רק בן שלושים. הוא נשא לאישה את אסנת, ונולדו לו שני בנים שקרא להם מנשה ואפרים. במשך שבע שנות השובע אסף יוסף כמויות עצומות של תבואה ואגר אותה בערים ברחבי הארץ.

כשהגיע הרעב, הוא היה כבד לא רק במצרים אלא גם בכנען. יעקב שלח עשרה מבניו למצרים לקנות אוכל, והשאיר בבית רק את הצעיר, בנימין. האחים השתחוו לפני השליט המצרי החזק, בלי לדעת שזהו אחיהם יוסף. יוסף זיהה אותם מיד, אך דיבר איתם קשות, האשים אותם שהם מרגלים, ועצר את שמעון כבן ערובה עד שיביאו את בנימין למצרים.

כשחזרו האחים עם בנימין, בחן אותם יוסף פעם אחרונה כשהטמין בסתר את גביע הכסף שלו באמתחת בנימין, ואז האשים אותו בגניבה. יהודה ניגש באומץ והתחנן לקחת את מקומו של בנימין כעבד, ובלבד שלא יגרום לאביהם יעקב לאבד את בנו האהוב. מעשה אמיץ זה, המראה עד כמה השתנו האחים, מכין את הקרקע לפגישה המרגשת בפרשה הבאה.