צו

📜 סיפור הפרשה

פרשת צו ממשיכה ללמד את הכהנים איך להקריב את הקרבנות במשכן. השם 'צו' בא מהמילה 'ציווי', כי משה מצווה את אהרן ובניו על תפקידם החשוב.

התורה מספרת על קרבן העולה שנשאר על המזבח כל הלילה, ועל האש שצריכה לבעור על המזבח תמיד ולא לכבות. כתוב בפסוק המפורסם: 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה'. בכל בוקר הכהן היה לובש בגדים מיוחדים ומסלק את האפר מהמזבח.

אחר כך מלמדת הפרשה על קרבן המנחה שעשוי מסולת ושמן, על קרבן החטאת שמכפר על טעויות, ועל קרבן האשם. יש גם קרבן שלמים, ובתוכו קרבן תודה מיוחד שמביאים כשרוצים להודות לה' על נס שקרה, ואיתו מביאים ארבעים ככרות לחם.

בסוף הפרשה קוראים איך משה מקדש את אהרן ואת בניו להיות כהנים. הוא מלביש אותם בבגדי כהונה, סך אותם בשמן המשחה המיוחד, ומקריב איל מילואים. משה נותן מדם הקרבן על תנוך האוזן הימנית, על בוהן היד הימנית ועל בוהן הרגל הימנית של אהרן ובניו.

שבעה ימים אהרן ובניו נשארים בפתח אוהל מועד ולא יוצאים משם, כהכנה גדולה ליום השמיני, שבו הם יתחילו לשרת בפועל כבמשכן. הפרשה מלמדת אותנו כמה חשוב לעשות כל דבר בזהירות ובכבוד, כי כך מכבדים את ה'.