כי תשא

📜 סיפור הפרשה

פרשת כי תשא פותחת במצווה מיוחדת: כשרוצים לספור את בני ישראל, כל אחד נותן מחצית השקל, לא יותר ולא פחות, העשיר והעני שווים. כך סופרים את העם בלי לגרום נזק, ובלי לספור ראש בראש.

אחר כך מצווה ה' על עשיית כיור הנחושת לרחיצת הכהנים, על שמן המשחה המיוחד ועל הקטורת שהוקטרה במשכן. ה' בוחר בבצלאל בן אורי ובאהליאב, ומלא אותם ברוח חכמה ובינה ודעת כדי לבנות את המשכן וכליו ביופי רב. ה' גם מזכיר שוב את שמירת השבת, יום מנוחה קדוש שהוא אות לעולם בין ה' לעם ישראל.

משה עולה להר סיני ומקבל משם את שני לוחות הברית, כתובים באצבע אלוהים, אחרי ארבעים יום וארבעים לילה בלי אוכל ומים. אך בזמן שמשה על ההר, חלק מהעם, שחשבו שמשה לא חוזר, חוטאים וגורמים לעשיית עגל הזהב ומשתחווים לו.

כשמשה יורד מההר ורואה את העגל, הוא כועס מאוד ושובר את הלוחות. הוא מעניש את החוטאים, ואז מתפלל ומתחנן לפני ה' שיסלח לעם ישראל ולא ישמיד אותם. משה מבקש גם לראות את כבוד ה', וה' מעביר לפניו את שלוש עשרה מידות הרחמים, שאנחנו עדיין אומרים אותן בתפילות סליחות.

ה' סולח לעם, ומשה עולה שוב להר סיני לארבעים יום נוספים ומקבל לוחות שניים. כשמשה יורד מההר בפעם הזאת, פניו קורנות באור מיוחד, עד שהוא צריך לשים מסווה על פניו כשהוא מדבר עם העם.