ויצא

📜 סיפור הפרשה

יעקב אבינו יצא מבאר שבע והלך לחרן, לבית דודו לבן. בדרך ירדה השמש והוא עצר ללון במקום מיוחד, הר המוריה. הוא לקח אבנים ושם אותן מתחת לראשו, ושכב לישון.

באותו לילה חלם יעקב חלום נפלא: סולם עומד ארצה וראשו מגיע השמימה, ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו. השם עצמו נגלה אליו והבטיח לו שישמור עליו, יחזיר אותו לארץ ישראל, ושמזרעו יהיו עם גדול כמו עפר הארץ. יעקב התעורר ואמר: אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי, וקרא למקום בית אל.

יעקב המשיך לחרן והגיע לבאר שבו נאספו הרועים עם עדריהם. שם פגש את רחל, בת לבן, ושמח מאוד. הוא עבד אצל לבן שבע שנים תמורת רחל, אך לבן רימה אותו ונתן לו את לאה, ואחר כך גם את רחל תמורת שבע שנים נוספות.

בביתו של יעקב נולדו רוב שבטי ישראל: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר וזבולון, וכן בת אחת, דינה. כל אחד מהשמות נבחר בקפידה ומבטא הודיה או תפילה של אמו.

לאחר עשרים שנות עבודה אצל לבן, יעקב החליט לשוב לארצו עם נשיו, ילדיו ורכושו הרב. לבן רדף אחריו אך בסופו של דבר הם כרתו ברית שלום ביניהם, והוקם גל אבנים לעדות. יעקב המשיך בדרכו ומלאכי אלוקים פגשו אותו, וקרא למקום מחנים.