בלק

📜 סיפור הפרשה

פרשת בלק פותחת בפחד. בלק, מלך מואב, ראה שעם ישראל ניצח עמים חזקים בדרך למדבר, והוא נבהל מאוד. הוא לא רצה להילחם בישראל בכלל. במקום זאת הוא שלח שליחים אל קוסם בשם בלעם, וביקש ממנו לקלל את עם ישראל, כדי שיהיה קל יותר לנצח אותם.

בלעם היה קוסם שידע שה' מדבר איתו, אבל הוא רצה מאוד לקבל כבוד וכסף מבלק. ה' אמר לבלעם לא ללכת עם השליחים הראשונים. כשבלק שלח שרים חשובים יותר, ה' הרשה לבלעם ללכת, אבל בתנאי ברור: הוא יוכל לומר רק את מה שה' ישים בפיו, ולא מילה אחרת.

בדרך קרה נס מפתיע: האתון שעליה רכב בלעם ראתה מלאך של ה' עומד בדרך עם חרב, אבל בלעם עצמו לא ראה אותו. האתון סטתה הצידה שלוש פעמים, ובלעם הכה אותה בכעס. ואז קרה דבר יוצא דופן, ה' פתח את פי האתון והיא דיברה אל בלעם! רק אז נפקחו גם עיני בלעם וראה את המלאך.

כשבלעם הגיע אל בלק, הם עלו יחד לכמה מקומות גבוהים כדי לראות את מחנה ישראל. בלק בנה מזבחות והקריב קורבנות, וציפה לשמוע קללה. אבל בכל פעם, כשבלעם פתח את פיו, יצאו ממנו דווקא ברכות נפלאות! אחת הברכות היפות ביותר היא הפסוק 'מה טובו אהליך יעקב', שנאמר עד היום בכל בוקר בתפילה. בלעם אף ניבא 'דרך כוכב מיעקב', רמז לגדולה עתידית של עם ישראל.

בסוף הפרשה חלק מהעם נכשל וחטא יחד עם בנות מואב ומדין ליד מקום בשם בעל פעור, ובאה מגפה קשה. פנחס בן אלעזר הכהן פעל באומץ ועצר את המגפה. הפרשה מלמדת אותנו שאף אחד לא יכול לפגוע בעם ישראל בלי רשות מה', וששמירה על קדושה חשובה מאוד.