בשלח

📜 סיפור הפרשה

פרשת בשלח נפתחת מיד אחרי שפרעה סוף סוף משלח את בני ישראל ממצרים. במקום להוליך אותם בדרך הקצרה לארץ ישראל, ה' מוליך את העם בדרך ארוכה יותר דרך המדבר, כדי שלא יאבדו את אומץ הלב אם יתקלו פתאום במלחמה. ה' מנחה אותם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש בלילה, כדי שתמיד ידעו לאן ללכת.

פרעה משנה את דעתו שוב ורודף אחרי בני ישראל עם חילו ומרכבותיו. העם מוצא את עצמו לכוד בין צבא מצרים לבין ים סוף. ה' אומר למשה להרים את מטהו, והים נבקע לשתי חומות מים עם יבשה באמצע. בני ישראל עוברים בבטחה, אך כאשר המצרים רודפים אחריהם, הים חוזר וסוגר עליהם.

אחרי הנס המדהים הזה, משה ובני ישראל שרים שיר תודה יפהפה לה' בשם "אז ישיר", שירת הים. מרים אחות משה לוקחת תוף ומובילה את כל הנשים בשירה וריקוד כדי להודות לה' גם הן.

העם ממשיך במסעו במדבר, ובקרוב נתקל בקשיים: מים מרים במרה, שה' ממתיק על ידי כך שמשה משליך אליהם עץ, ולאחר מכן רעב, שה' עונה עליו בכך ששולח מן מהשמים כל בוקר ושליו בערב. כמות כפולה של מן יורדת בכל יום שישי, וכך לומדים בני ישראל לשמור שבת, יום המנוחה.

לקראת סוף הפרשה, אומת עמלק תוקפת את בני ישראל ברפידים. יהושע מוביל את הלוחמים למטה, בעוד משה עומד על גבעה כשידיו מורמות, בעזרת אהרן וחור. כל עוד ידיו של משה מורמות, בני ישראל מנצחים בקרב. לאחר מכן בונה משה מזבח וקורא לו "ה' ניסי", להודות לה' על הניצחון.