סבלנות: עוצרים, נושמים, בוחרים
המגדל נפל, האח לקח את התור, והאוכל עוד לא מוכן. ערכה לשבת עם כלי פשוט של שלושה צעדים ושמונה קלפי מצבים, כדי לתרגל יחד מה עושים כשהסבלנות נגמרת.
הערכה הזאת פתוחה לכולם, בלי הרשמה. אפשר להתחיל עכשיו.
1להורים, לפני שמתחילים
כל הורה מכיר את הרגע: המגדל נופל, האח לוקח את התור, והאוכל עוד לא מוכן. אצל ילד בן 7 התסכול מגיע מהר וחזק, וזה טבעי לגמרי. סבלנות היא לא משהו שנולדים איתו או בלעדיו. זו מיומנות שמתרגלים, קצת כמו רכיבה על אופניים.
השבוע נתרגל כלי אחד קטן, בשלושה צעדים: עוצרים (הידיים נחות על השולחן), נושמים (נשימה ארוכה, כמו שמריחים עוגה שרק יצאה מהתנור), ובוחרים (שואלים: מה אפשר לעשות עכשיו?). המטרה היא לא שהילד לא ירגיש כעס. המטרה היא שיהיה לו רגע קטן בין הכעס לבין מה שהוא עושה איתו.
בשבת עצמה צריך רק את קלפי המצבים המודפסים ושיחה טובה. הסיפור לאוזן "החלק החסר" מראה את שלושת הצעדים בפעולה, וכדאי להאזין לו יחד במהלך השבוע, לפני שבת, למשל לפני השינה.
2שאלות לשולחן השבת
מתי השבוע הרגשת שהסבלנות שלך נגמרה? מה קרה רגע לפני?
טיפ להורה: הקשיבו בלי לתקן ובלי לשפוט. אפשר לפתוח בסיפור קטן ואמיתי שלכם, כדי שהילד ישמע שזה קורה גם לגדולים.
איך הגוף מרגיש כשהכעס מתחיל? איפה מרגישים אותו?
טיפ להורה: ילדים מתארים חום בפנים, ידיים קפוצות, לב שדופק מהר. מי שמזהה את הסימן הזה, יודע מתי הגיע הזמן לעצור.
מה עוזר לך להירגע: נשימה, חיבוק, לצאת רגע מהחדר, או משהו אחר?
טיפ להורה: אין תשובה נכונה אחת. שימו לב מה עובד דווקא לילד הזה, והזכירו לו את זה בפעם הבאה, בשקט.
הלל הזקן לא כעס, גם כשאיש צעק בפתח ביתו שוב ושוב בערב שבת. האם להיות סבלני אומר שצריך לשתוק תמיד? מה ההבדל בין סבלנות לבין לוותר על מה שחשוב?
אם לא צפיתם בסרטון, ספרו את הסיפור בכמה משפטים. אין צורך להגיע לתשובה אחת. אפשר לכוון לכך שסבלנות היא שליטה במה שאני עושה, ולא שתיקה כשפוגעים בי או באחרים.
3מה בוחרים? משחק קלפי המצבים
⏳ לפני שבת
מדפיסים, גוזרים ומכינים ביום חול או ביום שישי.
צריך:
- דף קלפי המצבים, מודפס וגזור מראש (8 קלפים)
- קערה או סלסלה קטנה לקלפים
מכינים:
- לפני שבת: מדפיסים את דף הקלפים, רצוי על נייר עבה.
- לפני שבת: גוזרים לאורך הקווים ומקפלים כל קלף לאורך קו האמצע, כך שהמצב בצד אחד והאפשרויות בצד השני.
- לפני שבת: מניחים את הקלפים המקופלים בקערה, במקום שיהיה בהישג יד ליד שולחן השבת.
🕯️ בשבת, ליד השולחן
בלי כתיבה, בלי גזירה ובלי מכשירים. רק הקלפים שהוכנו מראש, דיבור וצחוק.
- מדגימים יחד את שלושת הצעדים: מניחים ידיים על השולחן (עוצרים), שואפים ארוך ונושפים לאט (נושמים), ושואלים בקול: מה אפשר לעשות עכשיו? (בוחרים).
- ילד שולף קלף מהקערה ומקריא את המצב. לילדים שעוד לא קוראים, הורה מקריא.
- לפני שפותחים את הקלף, כולם עוצרים ונושמים יחד.
- פותחים את הקלף וקוראים את שלוש האפשרויות. כל אחד מצביע באצבעות: אצבע אחת לאפשרות א, שתיים לאפשרות ב, שלוש לאפשרות ג. מי שרוצה מסביר למה בחר.
- שואלים: יש למישהו רעיון סבלני אחר, אפשרות ד? כל רעיון טוב מקבל אגודל למעלה מכל השולחן.
- ממשיכים עד שהקלפים נגמרים, או עוצרים קודם. עדיף לסיים כשעוד נהנים.
👶 לאחים הקטנים (3 עד 5): ילדים בני 3 עד 5 יכולים להיות אחראים על הגוף: להראות לכולם איך נראות ידיים עוצרות ואיך נושמים נשימה של עוגה. מקריאים להם רק שתי אפשרויות מכל קלף.
🧑 לאחים הגדולים (9 עד 12): אחים בני 9 עד 12 יכולים להציג מצב מהקלף בהצגה קצרה, פעם עם תגובה לא סבלנית ופעם עם תגובה סבלנית, והמשפחה מנחשת מה השתנה בין שתי הפעמים.
4קלפי מצבים: מה בוחרים?
עוצרים, נושמים, בוחרים: שלושה צעדים קטנים לרגעים שמוציאים אותנו מהכלים.
- לפני שבת: גוזרים לאורך הקווים ומקפלים כל קלף לשניים.
- שולפים קלף ומקריאים את המצב.
- כולם עוצרים ונושמים יחד, ואז פותחים את הקלף ומצביעים באצבעות על התגובה שהיו בוחרים.
- מנסים להמציא יחד אפשרות סבלנית משלכם.
חיכיתי הרבה זמן לנדנדה בגינה. בדיוק כשהגיע התור שלי, אחותי הקטנה רצה ועלתה עליה לפניי.
א. לצעוק "זה לא פייר!" ולמשוך אותה. ב. לבקש: "עכשיו התור שלי, את אחריי." ג. לספור יחד עד עשרים ואז להתחלף.
בניתי מגדל קוביות גבוה, הכי גבוה שבניתי אי פעם. פתאום הוא התמוטט, וכל הקוביות התפזרו על הרצפה.
א. לבעוט בקוביות. ב. לעצור, לנשום ולבנות מחדש עם בסיס רחב יותר. ג. לבקש ממישהו לבנות איתי יחד.
חזרתי מבית הספר עם בטן ריקה. הריח מהמטבח נפלא, ואמא אומרת: "עוד עשר דקות."
א. לשאול כל דקה: "נו, כבר?" ב. לעזור לערוך את השולחן. ג. לשחק משחק ניחושים עד שהאוכל מוכן.
ציירתי ציור שהשקעתי בו המון. ממש בסוף נשפכה עליו כוס מים, והצבעים נמרחו.
א. לקמט את הדף ולזרוק אותו. ב. לחכות שיתייבש ולראות מה אפשר להציל. ג. להפוך את הכתם לחלק מהציור.
שיחקנו במשחק קופסה, והייתי ממש קרוב לנצח. ברגע האחרון אחי עקף אותי וניצח.
א. להפוך את הלוח. ב. לומר "כל הכבוד" ולבקש עוד סיבוב. ג. לצאת לרגע, לנשום, ולחזור לשולחן.
ממהרים לבית הספר. ניסיתי לקשור את השרוכים, והקשר נפתח שוב ושוב.
א. לזרוק את הנעל. ב. לנשום ולנסות עוד פעם, לאט. ג. לבקש עזרה: "אפשר להראות לי שוב איך?"
עמדנו בתור ארוך במכולת, והתור כמעט לא זז. הרגליים עייפות, ומשעמם לי.
א. לשאול שוב ושוב: "מתי כבר?" ב. לספור כמה תפוזים יש בארגז. ג. לשחק עם אמא "אני רואה משהו בצבע..."
ישבתי לקרוא ספר בשקט. אחי הקטן קפץ עליי, משך בספר ושאל שאלות בלי הפסקה.
א. לדחוף אותו. ב. לומר לו: "עוד שתי דקות נשחק יחד." ג. לתת לו ספר משלו לשבת לידי.
גודל A4, מתאים להדפסה בשחור־לבן. מומלץ להדפיס ולגזור לפני שבת.
5משימה לשבוע: תגובה אחת לשבוע
בשולחן השבת, כל אחד במשפחה בוחר תגובה סבלנית אחת מהקלפים, או רעיון משלו, לרגע שקורה לו הרבה. עד שבת הבאה, מנסים אותה לפחות פעם אחת. בשבת הבאה כל אחד מספר: מתי ניסיתי, ומה קרה.
6סיפור לשמיעה, באמצע השבוע
החלק החסר
ערב משחק במשפחת שקד, והסירה האדומה של אליה נעלמה בדיוק כשהוא רוצה להתחיל. סבא מוטי מגיע עם שלושה צעדים קטנים, ואליה יוצא לחקירה שלא ציפה לה.
לשומרי שבת: מאזינים לפני שבת, לפני השינה או בנסיעה.
📺 פרק מהספרייה שמתאים לנושא
הלל לא כועס
בונוס לימי השבוע (כ־5 דקות, צפייה בהרשמה חינמית): הסיפור על האיש שהתערב על ארבע מאות זוז שיצליח להכעיס את הלל הזקן. הוא בא לצעוק בפתח ביתו בערב שבת, כשהלל חפף את ראשו לכבוד שבת, וחזר שלוש פעמים עם שאלות משונות. בכל פעם הלל יצא אליו בנחת וענה לו. מתאים לגילי 6 עד 10. הערכה כולה עובדת גם בלי הסרטון.
נרשמים בחינםהערכה שלמה גם בלי הפרק. הוא תוספת למי שרוצה.